מי אני?
אוריה אלימלך, נשואה למאיר ואמא להילל יהודה.
יוצרת ועוסקת באמנות, בעיקר בפיסול ובעבודה עם חומר. מחוברת מאוד למלאכות יד.
הפרויקט שלי מציג העתקים שבריריים של בקבוקים, מוצצים ופריטים אישיים שליוו את חיי היומיום שלי. במהלך השנה יצרתי אותם בתהליך יומיומי, אישי וחזרתי, באמצעות דפי אורז שעברו ריכוך וייבוש
ממושך על גבי האובייקטים עצמם.
על הפרויקט שלי בתערוכה:
בתהליך הזה נוצרו קליפות דקות, שקופות וחלולות, מעין זיכרון של החפץ המקורי. הן אינן הדבר עצמו, אלא הדהוד שלו, נוכחות עדינה שנושאת בתוכה גם היעדר.
דרך פעולת החיקוי וההתאמה של החומר לצורה קיימת, אני עוסקת במתח שבין אינטואיציה פנימית ובין ציפיות, תפקודים ותבניות חיצוניות המבקשות לעצב אותנו.
העבודה מבקשת להתבונן מחדש במה שנדמה פשוט, חוזר ומובן מאליו. בדברים שאנחנו עושים באופן חזרתי, ולעיתים קשה לזהות את ערכם דווקא משום שהם חלק בלתי נפרד מהחיים. מתוך המפגש עם החומר ועם עקבותיו, היומיומי מתגלה לא רק כהכרח או כתפקוד, אלא כמרחב שיש בו עומק, משמעות ותנועה פנימית של שינוי והתהוות.
השקיפות והשבריריות של החומר מבטאות עבורי מצב עדין של עומס, ריק והשלה, אך גם אפשרות להיווצרות מחודשת ולהעמקה. דרך האובייקטים הפשוטים והקרובים האלה אני מבקשת לתת מקום לחוויות של אימהות, פגיעות, שינוי והתהוות.
