דבר ההנהלה

ברכות לבוגרות המחלקות לתקשורת חזותית ולאמנות!
תערוכת נשיאה מורכבת מארבעים תערוכות יחיד של בוגרות המחלקה לתקשורת חזותית
והמחלקה לאמנות המציגות בכלל חללי המכללה. התערוכה כוללת עבודות ציור, עיצוב,
צילום, רישום, מיצב, פיסול, וידאו פרפורמנס, סאונד, עיצוב מוצר, קליגרפיה, טיפוגרפיה
ואינפוגרפיקה. אלה הם ארבעים גופי עבודות אישיים ונשיים מרובדים, שכל אחד מהם מציג
חוויה חזותית ייחודית, שדרכה ביקשה כל בוגרת להעניק נראות לעולמה הפנימי, היהודי,
הישראלי, ולהביא קול אחר, התובע התבוננות מעמיקה.
העבודות, כחלק מחזון המכללה, מתכתבות עם המקורות, החברה, ההלכה והמציאות,
ומעלות סימני שאלה רבים שהם פתח לשיח ולדיאלוג מחבר בין מגזרים שונים, מתוך
מחשבה שהחיבור בין אמונה לאמנות יכול להוביל שינוי חברתי.
פרויקט הגמר האישי נבחר על ידי הסטודנטית ונחקר רעיונית וצורנית במשך שנה שלמה,
תוך התגייסות כלל המרצים במחלקות ובליווי מנחה אישי מצוות ההוראה. הפרויקטים
המוצגים כעת בתערוכת הבוגרות הם אבן דרך אקדמית משמעותית ותוצר של השקעה
מרובה מכל הבחינות.
ברכות לבוגרות המציגות, ויישר כוח על העשייה המרובה והיצירתית לאורך כל השנה! תודה
רבה לראשות המחלקות ולעוזרותיהן: עדי אנג'ל וג'ודית אניס מהמחלקה לתקשורת חזותית,
אניעם דרעי ויהודית־אובדל מנגיסטו מהמחלקה לאמנות, ולמרצות ולמרצים שליוו במסירות
גדולה כל אחת ואחת ויצרו איתכן שפה בעלת קווי אפיון ייחודיים הניכרים בכל פרויקט בצורה
אחרת.
מאחלת לכן להשתלב בעולם היצירה היהודית במובנו הרחב, ולהמשיך את מסורת המכללה
השואפת ליצירה מקצועית, בלתי מתפשרת ומלאת רוח.

עלו והצליחו!

ד"ר אפרת גרוסמן
ראשת בית הספר


ברכות מעומק הלב לבוגרות המגמות לאמנות ולתקשורת חזותית בתום ארבע שנות לימוד
והשקעה, לרגל תערוכת הגמר המביאה לידי ביטוי את עולם הערכים והתוכן הייחודי שלכן.
המכללה חרתה על דגלה את השילוב בין ערכי תורת ישראל ובין תחומי האמנות והעיצוב.
תוכנית הלימודים חייבה אתכן למאמץ ניכר בשל הצורך לשלב בין תחומי הדעת והעשייה
השונים. ברוך ה', זכיתן לעמוד במשימה, וכעת אתן מצטרפות לציבור האמניות וכן המחנכות
בישראל. דבר זה הוא זכות ואף חובה. זכות – שכן ליצור אמנות ולחנך ליצירה ברוח תורת
ישראל היא משימה חשובה ונכבדה שלא רבים זוכים לה. חובה – שכן האחריות להעביר את
המסר בטהרתו רבה היא.

מברך אתכן בהמשך עשייה של התחדשות, כדברי הרב קוק ב"אורות הקודש":
"ההופעה שבאה לאדם, לחוש על ידה את היצירה לא כדבר שכבר נגמר ונעשה, אלא כדבר
שהוא תמיד מתהווה, מתעלה, מתפתח ומתרומם – זו היא שמעלה אותו מתחת השמש למעלה
מן השמש, ממקום שאין כל חדש למקום שאין כל ישן, שהכול מתחדש, ששמחת שמיים וארץ
הווה בו כיום שנבראו בו".

הרב מנחם מקובר
רב המכללה