אורה קנטרוביץ, בת 23, יוצרת ומציירת.
אני מציירת באופן כמעט יומיומי בצבעי שמן, אקריליק ומים, ועובדת בעיקר במדיומים של רישום וצבע.
אני שואבת השראה מהחיים עצמם ומהטבע שסביבי. עוסקת גם בכתיבה ומילים.
לומדת ומלמדת ציור, ושואפת להמשיך להתפתח תוך כדי תנועה.
אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה
בתחילת השנה עברתי לצפון.
לבד.
מקום חדש, אנשים חדשים, הכול חדש.
הרפתקה שיצאתי אליה בלי לדעת.
"לך לך".
באחת השבתות שם, מצאתי תנ"ך קבור באדמה, בתוך הבוץ.
הרמתי אותו ולקחתי אותו איתי.
מתוך העמוד הפתוח שנגלה אליי, הופיע הפסוק:
״וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ״ (דברים כו, ט).
יצאתי לעבודה, מתוך התבוננות בפני השטח של התנ"ך:
באותיות השבורות שנשחקו במסע הזמן, בסיפור הכתוב ובמה שמעבר לאות הכתובה.
הפרויקט שלי עוסק במסע על רבדיו השונים, שכבה על גבי שכבה.
ה"לך לך" האישי שלי: מסע פנימי שהחל מתוך המסע החיצוני – המעבר לצפון,
מסעות שהרגליים הלכו בהם,
מסעות החיים המתוארים בסיפורי התנ"ך,
והמסע המסוים שעבר ספר התנ"ך שמצאתי – דרך עונות השנה והזמן שהשאירו בו את חותמם, ועד למה שהפך להיות בתוך העבודה שלי.
———————————
השנה הטבע היה נוכח מאוד בחיי, וגיליתי שהמסע מתגלה גם דרך תמונת הנוף של המקום שאליו עברתי.
הציור מתאר את הנוף הנשקף מהמרפסת שלי כפי שהוא.
את התמונה הימנית צילמתי ביום שבו הגעתי לראשונה לצפון.
את השמאלית צילמתי כחצי שנה לאחר מכן.
שינויי הנוף מתארים את הזמן שעבר ואת המשמעות שלו עבורי – את המסע ואת הדרך.
