שרה לסרי, בת 23, נשואה לאבינעם.
מתוך החיים המשותפים שלנו מצאתי את עצמי בוחנת את עולם הזוגיות ומסתכלת עליו מקרוב, ברגעים הגדולים שלנו, אבל בעיקר ברגעים הקטנים והיומיומיים שמרכיבים קשר אמיתי.
בעבודה שלי אני מנסה לגעת במרחב העדין שבין שני אנשים, במתח שבין קרבה לנפרדות, ובאופן שבו שני עולמות כל כך שונים יוצרים יחד עולם אחד משותף.
דרך הרישום והחומר אני מנסה לבטא את החוויה האישית שלי, ואת הדרך שבה נוצרות אהבה וזוגיות דווקא מתוך היומיום.
תהליך העבודה שלי התחיל מתוך התבוננות בידיים.
התבוננתי ובחנתי כל אחיזת יד.
הבנתי שאחיזת ידיים היא הרבה מעבר למחווה פשוטה – היא מכילה בתוכה עולם שלם של רגשות: לפעמים היא מבטאת אהבה טהורה, לפעמים ביטחון, לפעמים תמיכה, געגוע, קרבה או אפילו שתיקה וכאב.
דרך השינויים הקטנים במנח הידיים גיליתי עד כמה הגוף מסוגל להגיד דברים שלפעמים אי אפשר לבטא במילים.
הבנתי שתנועות הידיים אינן רק פעולה פיזית, אלא סימן לקשר בלתי נראה שנרקם בין שני אנשים לאורך זמן.
הכד שנמצא מתחת לרישומים נולד מתוך מחשבה על מרחב זוגי אינטימי.
מקום שמכיל את כל מה שנצבר בתוך החיים המשותפים: אהבה, ויכוחים, סודות, זיכרונות, שמחות, כאב ורגעים יומיומיים פשוטים.
צליל טיפות המים הבוקע ממנו הוא תזכורת לזמן שחולף, להצטברות איטית של רגעים, ולמרחב אחד ששייך לשני אנשים שונים.
