תהילה עוזרי, נשואה ליהונתן ואמא לראשית, תינוקת מתוקה בת ארבעה חודשים.
אני רואה ביצירה מקום ביטוי ומפגש עם תנועת החיים מפנימיותם. בתקופה האחרונה היו הרבה שינויים בחיי – היריון, לידה ואימהות, ובעקבותיהם היו גם הרבה שינויים בעבודה שלי. גלים ותמורות, כנפשי שלי.
הולכת מחפשת, בין אדמה מתייבשת לסדקי מערות. בין היציב והמשתנה, מכל מקום.
ממעמקים קראתיך
מעמקי עומקים של חיי.
נמשכת לשם
אל הארץ ואל מה שמתחתיה.
עולם חדש נגלה.
חשוך, קריר, בעל קצב וחוקיות משלו,
כוח מושך וממגנט,
ויש שם חיים.
נִקְבָּה,
נְקֵבָה.
נְקוּבָה.
דרך עבודותיי אני מבקשת להיות שומעת רחשי המציאות. את החבוי, את הנסתר.
לפגוש את אותו מבוע מחיֶה, מעמיד ומקיים כול.
ירדתי אל נקבת השילוח בעיר דוד, מקום שממנו שאבו מים להעלות על המזבח בשמחת בית השואבה. הלכתי שם בינות הסלע, והקלטתי את תהודת המים המפכים. מהלכת בם. קוראת להמשיך פנימה. ויותר פנימה, ויותר. הטבעתי חותמתן של מערות קדומות בחמר, מתחקה אחר הסדקים, מנסה לתפוס את שנעלם מעינינו המוגבלות. צילמתי פתחי מערות שונות וחיברתי ביניהם לקולאז' המייצר מעין מקום חדש, קיים־לא קיים.
מזמינה אתכם להקשיב איתי אל הסוד.
