לירז שרעבי נשואה טרייה, גרה באשקלון. אמנית בחיפוש.
סדרת העבודות המוצגת כאן נולדה מתוך משבר וריחוק.
במשך תקופה ארוכה מצאתי את עצמי פוגשת המון ריקנות בעולם האמנות. הריקנות הזאת, התחושה שמשהו במהות הולך לאיבוד, יצרה אצלי תסכול פנימי עמוק, כיבתה את הרצון להיות חלק מהתחום והובילה לעצירה יצירתית מוחלטת. מצאתי את עצמי במבוי סתום. שיתוק. אי אפשר היה להניח שום דבר על הבד.
המוצא היחיד שנותר לי על מנת להתמודד עם הריקנות מסביב והשיתוק מבפנים היה לוותר על כל ניסיון "ליצור אמנות" או "לצייר משהו". ניגשתי אל הבד נטולת רצון או כוונה לברוא דמות, סיפור או דימוי. החלטתי להתמסר לפעולה הפיזית, הפשוטה והספציפית ביותר – חזרתיות.
משיכת מכחול ועוד משיכת מכחול.
קצב קבוע של תנועה וצבע הפך למעין מדיטציה.
חזרה למהות הכי בסיסית וטהורה של הציור…
ואז, מתוך הצפיפות והחזרתיות של הצבע, קרה דבר לא צפוי: דמות הבליחה.
היא לא תוכננה.
היא לא הוזמנה.
היא פשוט התגלתה מעצמה מתוך הפעולה.
ברגע שהיא הופיעה, הרגשתי שחסימה נפרצה, והמשכתי לנוע איתה ומתוכה.
התוצרים הסופיים המוצגים הם תולדה של המפגש ההוא.
העבודות נבנו בשכבות רבות של משיכות מכחול חזרתיות, המורכבות מגוונים שונים של אותו הצבע.
כל שכבה העניקה עומק נוסף.
המבט ביצירות הגמורות הוא הזמנה להציץ לתוך רגע של גילוי – עדות לכך שמתוך הריקנות, התסכול והמונוטוניות, נולדה משמעות חדשה שמצאה את דרכה החוצה.
