הודיה גרשוני, בת 23, נשואה ואמא לשניים. גרה בפני קדם.
חוקרת ויוצרת מתוך מרחב החיים הביתי והיומיומי, ועובדת עם ילדים דרך מלאכות קדומות.
האמנות שלי צומחת מתוך השגרה ומשפיעה עליה בחזרה; עבורי, היצירה והחיים עצמם קורים בו־זמנית, כרוכים זה בזה ומשמשים זה לזה השראה ישירה.
העבודה שלי נוצרת על ידי מלאכה חזרתית ואינטנסיבית של קליעה במחטי אורן. אני קולעת על שולחן במרכז הבית באופן שגרתי ויומיומי, והבית מתמלא במחטים ובריח שלהן. אני קולעת מחט ועוד מחט אל תוך אובייקט שהולך ונבנה, צובר מסה שהולכת וגדלה מתוך נשורת עץ עדינה, דקיקה וכמעט בלתי נראית.
חלק חשוב ובלתי נפרד מהעבודה הוא ההיפרמות שלה. ככל שהעבודה גדלה, החומר נפרם, משתנה ומאבד את צורתו. ברגעים המתסכלים והיפים האלו, אני חוזרת למקומות הפרומים ומאחה אותם. האיחוי הפיזי מוליך את הפעולה אל הלא נודע, ומשם נולדות צורות חדשות ולא צפויות שמעניקות לאובייקט את האופי שלו.
