בהיכל בית המדרש של ישיבת הכותל, בחר האדריכל אליעזר פרנקל (1929-2012) ליצור ארון קודש ייחודי. בשונה מהעיצוב הקלאסי, הוא החליט לפצל את הארון לשני חלקים נפרדים, כשביניהם חלון צר וארוך הצופה ישירות אל הר הבית ומקום המקדש- תזכורת ברורה ומוחשית לכמיהה לבניין הבית ולגאולה.
מִצִּיּוֹן
בעבודתי בחרתי ליצור מחווה לארון הקודש של בית המדרש בישיבת הכותל, בה למדתי ודרכה התחברתי לתורת ארץ ישראל- תורה היוצאת מציון ומשפיעה על הארץ ועל העולם כולו. התלמידים, המגיעים מהארץ ומרחבי העולם, קונים את תורתם בשנות לימודיהם בישיבה, ולאחר מכן יוצאים ומפיצים את אור התורה ואת קדושת ארץ ישראל, בארץ ומחוצה לה.
מִן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה
לאחר שנותיי בישיבה הבנתי כיצד המיקום המיוחד, לצד הארכיטקטורה החדשנית של פרנקל, מעניקים לתלמיד את היכולת לפתח שורשים יציבים, שיאפשרו לו בהמשך לצאת אל חיי המעשה מתוך תחושת שליחות, חוסן רוחני וחיבור לקודש.
חלון להר הבית
כשניגשתי ליצור את החלון ביקשתי לאפשר לצופה חוויה רוחנית. בחרתי ליצור ארבעה דימויים מופשטים בהשראת מארק רותקו (1903-1970) שמהווים מעין חלונות כלפי מעלה ומחברים בין הארץ לשמיים.
טיפוגרפיה
את האותיות עיצבתי בהשראת הארכיטקטורה של ישיבת הכותל: הקווים האנכיים והצרים של האותיות מתכתבים עם אלמנט הגובה שחוזר על עצמו בבניין הישיבה ובארון הקודש. המבנה הגיאומטרי של האותיות שואב השראה מתקרת הבטון בבית המדרש, המורכבת ממשולשים בגדלים ובזוויות משתנות.
השראה נוספת לטיפוגרפיה היו אותיות הכריכה של סידורי קורן שעוצבו על ידי עדה ירדני (1937-2018).
