קודם כל זה נטו תרפיה ללב שבור אחרי ציפייה גדולה שלי לבחור שהרגשתי ש'זה זה' באופן חד ומדויק ופתאום זה לא קרה. בנוסף, אני מנסה להבין מה אומר המושג ציפייה בדור שלנו שכל כך רגיל לכאן ועכשיו, למהירות שבו הדברים קורים ופתאום יש דברים שלא בידיים שלנו ואיך כל אישה מתמודדת עם הכמיהה לציפייה שתתגשם. מסקרן אותי להבין מה אומר המושג ׳מחשבה יוצרת מציאות׳- האם אני צריכה לדמיין את זה קורה ואז זה יבוא? האם אני צריכה לדבר, להרגיש כאילו כבר יש לי את זה? בתמונות יש פן כאילו הציפייה שלהן התגשמה והיה מעניין לראות את התגובה של כל אישה איך היא מרגישה בתוך הדבר שציפיתה לו.
התערוכה היא אוסף של סיפורי ציפייה ממגוון נשים בחברה הישאלית. תהליך העבודה מחולק ל2 בכך שבחלק הראשון אני נפגשתי עם המצפה ושמעתי ממנה את הציפייה וכל התחושות העולות מכך. בעקבות סיפור הציפייה אני בניתי את תמונת סטילס שתהיה מיוחדת ומדויקת למצפה עצמה כך שלא תצא תמונת פלקט. כלומר- איפה תתרחש התמונה, מה יהיה בתמונה, מי יהיה בתמונה וכו'…
החלק השני של העבודה הוא הצילומים עצמם- אני קובעת עם המצפה מקום ותאריך לצילומים ואני מביאה את כל הדברים הנצרכים לאותה תמונה. התמונות הן תמונות סטילס,ולצד כל תמונה\ סדרת תמונות ילווה טקסט שלי על חוויות הצילום וסיפור הציפייה של האישה. יש צילומים שהם מוצגים כסדרת תמונות ויש צילומים המוצגים כתמונה אחת.
