ליזה אופן

כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַין לְלֵדָה
ישעיהו, לז'ג

עת צרה הדומה לאשה היושבת על המשבר ואין כח לולד לצאת.
רש״י

לידה היא דבר חדש לגמרי שמופיע בעולם, מופיע מתוך קושי וכאב גדולים. לפעמים נדמה שאלו החיים עצמם, שזהו מהות החיים- הקושי והכאב. כמו יולדת שנמצאת ברגע שלפני יציאת התינוק מרחמה. אבל כל משבר טומן בחובו את האפשרות ללידה, להווצרות של שלב חדש. בתקופה שלפני תחילת העבודה שלי על הפרוייקט איבדתי את אליוס פז, אדם קרוב שנפטר ממחלת הסרטן לאחר מאבק ממושך. אדם צעיר בעל משפחה בשיא העשייה שלו. האובדן היה עמוק גם מהסיבה שהוא היה האדם שבעידודו ודחיפתו עליתי לארץ, ואף פתח לי את דלת התשובה. מאוד רציתי להביע את התחושות שלי בפרוייקט ואז במהלך הלוויה והשבעה ראיתי ושמעתי מבני המשפחה תיאורים על הפטירה שלו שהזכירו לי ולהם את חווית הלידה.

כל אלו הם אירועים שמביאים את האדם למשבר או מין מוות רוחני, ומתוך זה נולד משהו חדש. לפעמים נולד תינוק חדש או שהאדם עצמו נולד מחדש, ולפעמים נולדת מציאות חדשה כמו אובדן או שכול זה גם יכול להיות פתח לצמיחת דברים חדשים.

בפרויקט צילמתי סידרת צילומים ועיצבתי ספר עם צילומים של אנשים קרובים שעברו כל אחד בדרכו סוג של לידה מתוך משבר. בספר אני משלבת שירים וקטעים כתובים שכתבו אותם אנשים שצילמתי בצורה שתשלים את הצילומים ותיצור יחד סיפור. הצילומים הם אינטימיים ומעבירים לצופה לא את המצב עצמו אלא את הרגש שמלווה את האירועים האלו.

בצילומי התערוכה מתרחש משחק בין עיניים עצומות לעיניים פקוחות, העיניים העצומות משדרות התכנסות, תהליך, מצב עוברי, רוך, ועיניים פקוחות משדרות עוצמה, כח, אדרנלין, היישרת מבט. הצילומים מכוסים באלמנטים, חפצים, וכתמים שמעבירים תחושה של כיסוי ומאמץ להוציא לפועל את אפשרות הלידה והצמיחה מתוך המצב הנתון.