מדליקות

מנחה: שירה אליצור

בגיל 12 קיבלתי על עצמי את מצוות הדלקת נרות שבת. במהלך השנים נחשפתי בעצמי לרבדים שונים במצווה זו שמשלבת בתוכה כוח של הוספת אור ותפילה, בנוסף למדתי ,שמעתי ונחשפתי לסיפורים וחוויות על משמעות זמן התפילה ועל הסגולות שבהדלקת נרות בטקסים שונים, כגון:נרות חנוכה, נרות בקברי צדיקים ועוד.. חיבור נוסף שיש לי לטקס הדלקת נרות שבת הוא החיבור למצווה המיוחדת לכל אישה ובת, חיבור זה קיים מאז היותי קטנה, הרגשתי זכות לקיין מצווה שרק הבנות מקימות וכיום אני יודעת שאכן יש חתך רחב של נשים ובנות המתחברות ומקימות את המצווה, נשים בכל הגילאים, מכל העדות ומכל המגזרים.

בפסיכולוגיה מדברים על מספר תפקידים של הראי בחיי הנפש. אחד התפקידים של הראי הוא המראה הרגילה, המהדהדת לנו את עצמנו דרך עבודתו של האחר. פעמים רבות אדם מגיע לקבוצה ואינו שש לחשוף את עצמו, אבל בכל זאת הוא נתרם ,דרך עבודתו של מישהו אחר המהדהדת לו את תחושותיו.

בחרתי בפרויקט זה להתמקד במספר נשים אשר חושפות בפנינו מעמד מיוחד שחוו במהלך חייהן בהדלקת הנר ובתפילה, כל אחת מהן בסיטואציה שונה. מתוך חשיפה זו של הנשים אותן אציג בפרויקט אני מאמינה שכל נערה ואישה אשר יצפו התערוכה יוכלו להתחבר מתוך השתקפות ומקום מסוים ומיוחד בנפש שלהן.

אביגיל, 38: אני אמא ל4 ילדים. יש לי שלוש בנות בבית, ובן אחד – היחיד שלי – איבדנו לפני כמעט 4 שנים בטרגדיה נוראית. ביום ההולדת השלישי שלו בחלא'קה, הוא התחיל להרגיש לא טוב. ככה גילנו את המחלה אצלו. אחרי חצי שנה, במוצאי שבת הבן שלי נפטר. באותה שבת כבה לי אחד הנרות בפמוטים. אומרים "נר ה' נשמת אדם" אבל לא חשבתי שהנר הזה יסמן פרידה מהבן שלי.
ליאת,49: לפני 8 שנים, בערב נר ראשון של חנוכה, עברתי אירוע לבבי. כל מערכת הרפואה לא האמינה שאצא מזה והזמינה את כל המשפחה שלי להיפרד ממני. בעלי הלך לבקש ברכה מהרב קניבסקי, הרב אמר לו שלא יוותר על הדלקת נרות חנוכה על ידי. ואמר שבנות המשפחה יתפללו עלי בזמן זה – כי זוהי שעת רצון גדולה לבנות. בנר שמיני של חנוכה, בזמן שהבנות קוראות על ידי פרקי תהילים, התעוררתי. מאז בכל חנוכה אני חוגגת את הלידה שלי מחדש. ולא מוותרת על הזמן תפילה לאור הנרות.
לוסיה, 19: יש לי שורשים יהודיים, אבל לא היה לי קשר ליהדות בכלל במהלך השנים. אחרי סיום התיכון, קיבלתי הזמנה לכנס של קורס המאפשר לבצע תהליך של גיור לפני תחילת השירות הצבאי. זה מאוד עניין אותי, התחלתי בתהליך הגיור, ובמהלך הקורס התחלתי להתחבר ליהדות, לדת ולמסורת. כחלק מזה התחלתי להדליק נרות כל יום שישי. שאני מקבלת על עצמי שבת. זה חשוב לי. הדלקת הנרות המיוחדת ביותר בחיי הייתה בפעם הראשונה שהדלקתי נרות בתור יהודייה אמיתית, בשבילי זה היה ממש מרגש ובלתי נשכח. כשהייתי בבית הדין והרבנים אמרו לי שעכשיו הצטרפתי לעם היהודי, התרגשתי והתחלתי לבכות, זה ריגש אותי. כשאני מדליקה נרות, אני יודעת שאני חלק בלתי נפרד מהעם שלי.
בל, 32: בגיל 20 התחתנתי, וכמו כל אישה הציפייה הגדולה להריון הייתה גדולה. במשך חודשים ארוכים ניסתי להכנס להריון ללא הצלחה. אחרי שהבנתי שקיימת בעיה החלטתי לפנות לטיפולי הפרייה. לצערי גם הם לא צלחו. לפני 3 שנים, בעלי ואני הדלקנו נרות חנוכה ויצאנו לחגיגה משפחתית. כשחזרנו, ראיתי שעל השולחן נשפך שמן מהנר, ונוצרה דמות אישה הרבה. אחרי שנה, בליל נר ראשון של חנוכה נולדו לי התאומים שלי.
ספיר,22 : בהריון הראשון אמרו לי שלילד יש מום בראש וחור בראש. בעלי דבר עם הרב שלו והוא אמר לנו שבמשך 40 יום אדליק נר לר' מאיר בעל הנס, נתן פרוטה לצדקה ונקרא את פרק כ' בתהילים. וכך היה- כל יום הוספתי נר, והתפללתי. ככה 40 יום. והיום בזכותו של ר' מאיר בעל הנס, אני מחבקת את מאיר שלי.

ספר הפרוייקט

כרמל קסירר