ענבר מעיין כהן נעים

פרויקט הגמר שלי עוסק בזהות הישראלית כפי שהיא מתבטאת במטבח: הכלים, הדמויות והח וכמה העממית שעוברת
מדור לדור. במוקד העבודה עומדות 'סבתות' – נשים שעלו ממדינות שונות, או הביאו איתן מסורות, טעמים וערכים,
וביחד יצרו את מה שאנו מכנים היום 'המטבח הישראלי'.
הפרויקט מציג סדרת כלי מטבח, כאשר כל סט כלים מוקדש לסבתא אחרת, ולאמירה אופיינית לה המביעה גישה מיוחדת
לחיים. דרך המשפטים, ו לצד העיצוב הוויזואלי של הכלים, מקבלות הסבתות קול ונוכחות, לא רק כדמויות עבר אלא
כמקור השראה יומיומי של חוכמת חיים. אמיתות פשוטות ומעמיקות שמספרות סיפור, שמעוררות נוסטלגיה או חיוך,
ושמעבירות מסר.
בדרך זו נוצרת סדרה שבה לכל כלי יש אופי, סיפור וקול משלו, ו ביחד מתקבל מארג אחיד, צבעוני ואותנטי של תרבות
משותפת.
הפרויקט פונה לכל מי שמעריך מתנות שיש בהן ערך מוסף – כלי פונקציונלי למטבח, פריט עיצובי לבית, וגם תזכורת
אוהבת לסבתא הפרטית של כל אחד מאיתנו.