מיצב גבס, עץ וצילום
הימים ימי מלחמה. במלחמה יש חורבן. ביצירתי אני מנסה להציע נקודת מבט אמונית על המתרחש. מבט שמסתכל אחורה, על החורבנות שכבר עברנו ועל התיקון והבנייה שצמחו מהם, מתוך תקווה לראות בהווה איך הכאב שאנו חשים עכשיו בונה תשתית רחבה יותר, שמקדמת אותנו לבנייה העתידית הגדולה מכול – בניית בית המקדש.
בשדה הקרב בשעות החשכה הלוחמים נדרשים להרכיב מכשיר לראיית לילה המאפשר להם לראות בחושך. כדי לראות את הצמיחה שאנחנו עוברים בתקופה חשוכה זו, גם אני מנסה להרכיב משקפיים כאלה. המבנה שיצרתי בנוי לפי תוכנית הבנייה של בית המקדש השלישי, עשוי מגבס ונתמך בעצים, צבעו הירוק מדמה את המבט הנשקף ממשקפת הלילה.
את החומרים המעידים על חורבנות העבר והצמיחה מהם, אני דולה מהבית של סבי וסבתי ז״ל, שהיו ניצולי שואה. הם בעצמם חוו חורבן, והפריטים מעידים על הצמיחה והתקומה שלהם מתוך השבר. לצד אלה אני משתמשת בחומרים ובדימויים בני זמננו, ובמיוחד תמונת בית הכנסת בגדיד שבגוש קטיף תובב"א, העומד על חורבותיו, שאחי שלח לנו מתוך הלחימה בעזה.
בית כנסת הוא מקדש מעט. יסודותיו העומדים על תילם של בית הכנסת בגדיד משתקפים
כחזון העצמות היבשות – מתעתעים בין חורבן לבנייה.
