המחשבה על הפרויקט, "אלבום משפחתי" החלה במהלך השבעה של סבתי שושנה ויקסלבוים ז"ל, מקופסאות ישנות נשלפו צילומים משנות הארבעים של המאה העשרים.חלקם צילומי סטודיו; אחרים צילומי יום יום. בזמן שדיפדפתי בצילומים התפעלתי מהאיכות והיוקרה שהייתה לצילום. והיחס השונה שהיה לאנשים כלפי סטודיו הצלם, הצלם ומעמד הצילום.
חלק מהצילומים היו גם צילומים מהלך היום יום אך היה שם סדר וחשיבה איך אנשים הצטלמו.
בהסתכלות בצילומים עלתה לי המחשבה כמה שיש בצילומים האלו תחושת שלמות ונצחיות. ובתוך זה אפשר להרגיש את ההתרגשות הקיימת מכל צילום וצילום. בנוסף עלה התחושה שהיום הצילומים האלו הם הנצחה של דור שהולך ונעלם. דור אלגנטי, דור קלאסי שהולך ונפטר מן העולם.
בפרויקט החלטתי ליזום ולחדש מסורת וליצור אלבום משפחתי עם צילומים אותנטים ופשוטים שהייתה מופגנת בצילומים של פעם. צילמתי כל אחד במקום נוחות. כדי להשתמש במה שמסביב ובעצם ליצור מסמך מצולם לזיכרון עולם. אני רוצה לבוא ולחדש את המסורת של הצילומים ואלבומים המשפחתיים. וככה יוצרים חוויה וזיכרונות לדורות הבאים.
