סיון רוזנברג

סיפור הפירוק של משפחתי הוא המניע אותי ליצירת עבודה זו. כשההורים שלי התגרשו חוויתי שבר לא קל. עם הזמן השבר פינה מקום לתיקון, וקיבל משמעות של בנייה ושל גילוי שנבע מתוכו. נושא זה העסיק אותי לא מעט, ובעבודה שלי אני נותנת ביטוי לשני ההיבטים: השבר והבנייה.
בעבודתי אני מציגה סדרת תצלומים בשחור־לבן של שני הבתים העיקריים בחיי – הבית שבו אני חיה כיום יחד עם אמא שלי ואחי הקטן, והבית שבו אבא שלי חי לבדו מאז שהוריי התגרשו – זהו הבית שבו גדלתי במשך מספר שנים משמעותיות בילדותי.
התצלומים מנציחים רגעים שונים משני המקומות ומתערבבים זה בזה. חלקם מספרים על העבר וחלקם מביעים את ההווה, דרך הנופים השונים, החדרים בבתים השונים והדמויות השונות במשפחה.
התחלתי בכך שצילמתי באופן אינטואיטיבי את שני הבתים. צילמתי רגעים ומקומות בבית שעניינו אותי והרגישו נכונים. לאחר שצילמתי כמות מספקת של תמונות, התחלתי לדייק את הסדרה ולצמצם אותה.
נוסף על התצלומים, אני מציגה בעבודתי אובייקטים מזכוכית שבורה ואפוקסי, שמעניקים נוכחות לשבר ויחד עם זאת גם מגלים משהו נוסף, דימוי צילומי שמרמז על החיים שמעבר למה שנסדק והתנפץ.
הפרויקט שלי מביע עבורי את השבר שחוויתי ואת הכאב שבדבר, אך גם את פוטנציאל הבנייה מתוך השבר ותהליך הריפוי שנוצר מתוכו.