הפרויקט הוא מיצב ציורי ופיסולי החוקר צדדים באומנות היהודית־תימנית ומשלב טקסיות מן העבר עם עמדה עכשווית. דרך עבודה בציור והתחקות אחר טכניקות פיסוליות ודימויים תימניים מסורתיים אני מייצגת דימויים וסיפורים של דמויות מהמשפחה שלי. הכותרת לקוחה מהפסוק בחבקוק "אלו־ה מתימן יבוא" (חבקוק ג, ג) ששיניתי ללשון נקבה.
הציור עלי עין מתאר את דמויות הוריי ביום החינה, כשעלי השדאב הנתלים בדרך כלל מסביב הכלה נגד עין הרע הופכים לרקע היצירה.
ביצירה מענקה עיצבתי מחדש בחמר כמה סוגי תכשיטים שנוצרו בטכניקות הצורפות התימנית. נהגו בתימן שאישה מקבלת תכשיט ייחודי בכל שלב חשוב בחייה החל מיום היוולדה. הבחירה בחומר האדמתי והפשוט ביחס לחומר המקורי – כסף – מוציאה את התכשיט ממקומו.
ביצירות העדר יצרתי קולאז' של ידיה של אחות סבתי, אתי זכרה לברכה, שלא נישאה. מה משמעות התכשיטים שעל ידיה? היא איננה, אך עודנה קיימת. דרך ריבוי פעולות הציור והקולאז', הקשר ביני ובינה נשמר גם בתכשיט ובציור.
הציור עמל מתאר את דמות סבתו של אבי האוחזת בידיה באתרוג תימני גדול, פרי עמלה של האישה.
היצירות מייצגות את הטקסיות הקיימת בשלבים שונים בחייה של האישה התימנייה. הן משלבות בין התחקות אחר המסורת ובין עמדה אישית עכשווית דרך השינויים הקטנים שאני מציעה בדימויים ובחומר.
