העבודה שלי נוצרה בתוך תקופה שבה הרגשתי מבחינה אישית ערעור של היסודות שעליהם אני עומדת.
השתמשתי בחומר בסיס לבנייה – בלוקים חשופים, שבמהותם אמורים ליצור 'מקום', חלל פיזי, אך גם נפשי. עליהם אני אורגת בתנועה רפטטבית אריגים בחוט וצמר. בפעולה שלי אני עוטפת את הבלוקים הקרים והמחוספסים בשכבה מעטרת, מלטפת, מכסה ומסתירה. מפגישה את תחושות הקושי, הקור והניכור אל מול הרוך, העיטוף ותחושת החום והערסול. דרך פעולת האריגה המתמשכת והחיבור בין חלקי הבנייה למיצב אחד, אני בונה מאַיִן יסודות חדשים לחלל אישי שיש בו ריפוי ונחמה בעבורי.
