מעיין אדלסבורג

בפרויקט הגמר מסך ירוק אני מציגה סדרה של ציורים בפסטל שמן בממדים שונים המתארים תהליך אישי ורגשי שאני עוברת. את התהליך מלווים דימויי הצעיף והחיג'אב, המבטאים את תנועות הנפש. הדימויים המוצגים בסדרה מתפקדים עבורי כמסכים שעל גביהם אני מלבישה רגשות ותחושות.
מאז ומתמיד אהבתי לצייר נשים החובשות כיסוי ראש בצורת חיג'אב, בעיקר דמויות של נשים מהמשפחה. כשחקרתי מה מעניין אותי בחיג'אב ומדוע אני נמשכת אליו, שמתי לב לתנועה החוזרת אצלי ביצירות – תנועה של מעגליות, ליפוף, ספירלה. התנועה הזו התבצעה אצלי תחילה באופן לא מודע, ולאחר ניסיונות וחזרות הבנתי שהמעגליות ותנועת הליפוף מבטאות אותי – את התהליך שאני עוברת באופן אישי, תהליך של התכנסות והיסגרות מול רצון להיפתח.
מתוך העיסוק בכיסוי וגילוי יצרתי את הסדרה שכוללת בתוכה דימויים של הצעיף, שהוא כביכול המקום הטבעי שלי – סגור, מופנם ומתפתל. לעומת הצעיף, דימוי החיג'אב נפתח יותר, נועז יותר ומכיל בתוכו חיים. כאשר אני מציירת עם הפסטל, אני נוגעת ישירות בחומר, היד שלי היא שמזרימה את החומר על גבי הנייר. כך טביעת היד שלי נוכחת ביצירה, ותנועות הגוף שלי מובילות את תהליך הציור.