"מכונה אחת יכולה לעשות את העבודה של חמישים אנשים רגילים, אך אף מכונה אינה יכולה לעשות את העבודה של אדם אחד יוצא דופן"
(אלברט הובארד)
סבא שלי הוא איש ספר תרתי משמע, הוא כורך.
יש לו כריכיה והוא במשך 30 שנה כורך ומשקם ספרים עתיקים.
כל המשפחה גדלה בצל הכריכיה של סבא, למדנו להעריך ספרים, לתת לספר מעמד של כבוד, להעריך חומר ואיך כל כריכה בנויה, וכמובן שכל ספר קודש או חול שנזקק לתיקון, הובא מיידית אחר כבוד לטיפול אצל סבא.
סבא החדיר בי את האהבה לעולם הישן של פעם – לריח, לעור, לחומר ולאווירה ועם השנים הבנתי את המשמעות של שיקום ספר עתיק ושימורו לדור הבא ולשנים נוספות.
בזמן האחרון כשהמדיה הדיגיטלית תופסת בעולם מקום מרכזי ועיקרי – עולם הספר נשאר מאחור, וכנכדה לסבא כורך בנשמתו, כאב לי לראות ולחשוב שבעוד מספר שנים כל העולם הזה יהווה פיסה בהיסטוריה.
לכן כשחיפשתי רעיון לפרוייקט הגמר וביררתי עם עצמי איזה נושא אני רוצה להביא לקדמת הבמה החלטתי שברצוני לשים דגש דווקא על אותם מקצועות ובעלי מלאכה ישנים, להעצים את העולם של פעם שהולך ונעלם, לעורר את הצופים לעתיד עולם הספר, ולחשיבות של שמירה על הספר – כל אותם דברים שסבא החדיר בנו מגיל צעיר, ואין מתאימה לייצג ערכים אלו יותר מהכריכיה של סבא.
