מיצב
העבודות שלי נולדו מתוך התבוננות ברחם החשוך – מקום שנראה ריק אבל בעצם מחזיק בתוכו את הפוטנציאל הכי עמוק של החיים, את עצם היכולת ליצור ולהוליד אור חדש. רציתי לייצר מרחב שקט, בטוח, שמחזיק בתוכו את כאב הלידה יחד עם האור שהיא מביאה. את ההשראה שאבתי מרגע ההתחלה של בריאת העולם כפי שהוא מתואר בספר הזוהר:
"בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה" (זוהר חלק א, טו, בראשית א)
בראשית התעוררות הרצון של המלך, גילף גילוף בטוהר (אור) העליון (תרגום חופשי מארמית).
איך אפשר לגלף באור? איך אפשר להפעיל פעולה חומרית על דבר שאינו חומר? זו שאלה שממשיכה להניע אותי וללוות את העבודות שלי.
כדי לברוא את העולם היה צורך ליצור חלל פנוי באור. גם בגוף הנשי, בתוך החלל הפנוי של הרחם, נבראים החיים. גם כאן מתקיים המתח בין החושך לאור, בין הרחם החשוך לתינוק עם הנר הדולק לראשו, בין כאב הלידה לנשמה שיוצאת לאוויר העולם. אני חיה את הפערים האלו ויוצרת ביניהם, גוף וחומר יחד עם רוח ורעיון משתלבים בתוך המסע האישי שלי כאישה וכאם צעירה.
באמצעות וידאו, פיסול וסאונד, אני מנסה להחיות את המרחב, מתוך רצון ותפילה לגעת באור האלוקי. הנוכחות הרחמית הזו, העוטפת, המחבקת, היא מה שאני מבקשת להעביר: שהכאב איננו סוף הסיפור, אלא שער להתהוות.