שאלת הזהות מעסיקה אותי כבר מגיל צעיר מאוד. מי אני ומה מקומי בעולם. השוני החיצוני והעדתי שלי בלט ביותר על רקע הסביבה שבה גדלתי, חברה שהייתה אחידה ואני הייתי החריגה בנוף.
הסיפור שלי מתחיל הרבה לפני שהגעתי לעולם, הוא מתחיל בבחורה צעירה שמחפשת אחר "אמת" כלשהי ומתגלגלת ליהדות. סיפור על בחורה שבוחרת לעזוב הכול, להתגייר ולעלות לארץ. הסיפור של אימא שלי. לתוך הסיפור הזה נכנסתי אני, ומאז אני שואלת את עצמי מי אני ומה השורשים שלי.
מעולם לא חשבתי שאני צריכה להתבייש בשורשיי, אבל ילדים מסוימים גרמו לי ולמשפחתי להבין שאנחנו לא שייכים, אלא שונים. בעיניהם, הדם הגרמני שלנו מקשר אותנו לנאצים. כמה מורכב זה להיות יהודייה וגם להיות חלק ממשפחה גרמנית. להרגיש רגשות חצויים ביום השואה, להתכווץ בכל פעם שמקללים את הגרמנים ולהרגיש כאילו מקללים את המשפחה שלי. להתגעגע לסבתא, לרצות לשמוע על המלחמה, השואה, ולשאול מה קרה שם, האם מישהו לקח חלק בזוועה? אילו סודות מסתתרים בעבר? להיאחז באֹומִי (סבתא) שלי, שהיא האחרונה שנשארה לי.
בעבודה זו אני שוזרת זיכרונות אישיים שלי יחד עם החוויה הייחודית שאני חווה בכל פעם שאני נוסעת לבקר את סבתי. גלויות, פולארוידים, וקטעי וידאו מקלטות ישנות מתעצבים לנגד עיניי ומספרים סיפור עמוק יותר, מורכב ומרחיב את הלב.
