לאדם יש צורך אנושי בשייכות אך ישנו גם הצורך להיות ייחודי. על ידי בחינה של התבניתיות המגזרית, והתייחסות לסמליות ולמאפיינים המייחדים של קבוצות שונות בחרתי ליצור פרשנות עיצובית הכוללת בניית שפה חזותית לכל מגזר, יצירת סמלילים ודימויים חזותיים בהתאם למאפיינים השונים של כל מגזר, ועיצוב פלטפורמה בה כל אדם יכול ליצור לעצמו תבנית שייכות הייחודית לו.
המטרה שלי בפרויקט היא לשקף כיצד כל מגזר נתפס בעיני האחר ולעורר דיון על הגדרתה העצמית של כל קבוצה. שבירת סטיגמת התבנית ההגדרתית של הקבוצה ,באמצעות הצגה של המגוון הפנימי הקיים בה, בעקבות הייחודיות של כל פרט בה.
הקונספט משלב בין תבנית משחק הרכבה – למנדלה. בתבנית המשחק ידוע מאיפה מתחילים ואיפה נסיים, אותו הדבר עם התבנית המגזרית – היא מכתיבה לנו את נקודת ההתחלה ואת נקודת הסוף.
לעומת זאת, במנדלה נקודת ההתחלה ידועה מראש אך נקודת הסיום נסתרת מהעין, המנדלה מתפתחת באופן שאינו צפוי מראש. אותו הדבר קורה בחיים עצמם, אנו יודעים כיצד מתחילים החיים, אך איננו יודעים כיצד יתפתחו.
הניסיון העיצובי הוא ליצור חיבור ויזואלי בין שייכות לייחודיות, בין המקום של הכלל למקום של הפרט. על ידי עיצוב כל מגזר כלוח תבנית, המציג את הניראות הסטיגמתית של המגזר בעיני החברה. התבנית מעוצבת באופן שמזמין את הצופה לפרק מתוכה את המאפיינים שמותאמים אליו. המאפיינים שפורקו מתוך התבנית מתחברים יחד באופן הרמוני באמצעות המנדלה.
