בעבודתי אני יוצרת מתוך הקשבה עמוקה, ומתוך המקום שלי כאישה אחרי הלידה. תשעה ירחי לידה שהרחם שלי היה משכן ביתו של נשמה חייה ובועטת, קיום פלאי שהגוף, הנפש והא-לוקות יצרו. בעבודה זו, אני מבקשת גם אני להתעטף, להרגיש מוגנת כבתוך רחם.
בדרום אמריקה נהגו נשות השבט לעשות טקס "סגירת עצמות" – עיטוף עצמות של האישה לאחר הלידה באמצעות שבעה צעיפים על מנת להחזיר את הגוף והנפש למקומם ולהעניק להם הרפיה.
בעבודה זו אני מתמקדת בפעולות העיטוף והכיסוי, אם על ידי עיטוף עצמי ואם על ידי התכסות בכיסוי ראש. מתוך כך, העולמות שמהם אני שואבת השראה מורכבים ממושגים כגון זוגיות, נשיות, קצב, טיפול ותפילה. היצירה שלי חוגגת את המפגש בין החומר לרוח ומעניקה ביטוי לכוחות של ריפוי עצמי.
העשייה שלי כרוכה בניסוי וטעייה רבים על מנת לגלות מקומות עמוקים וחבויים בתוכי שאני מבקשת לרפא. בהתבוננות עמוקה ביצירותיי אני חושפת שאלות אינטימיות ומורכבות אך משאירה אותן ללא מענה ומתמקדת בסודי ובסמוי, מה שמעבר לנגלה.
