אליה חנוכה

בעבודה זו מוצג חלל מחנאות מדומה, אוהלים ונוף הררי מושלג המצוירים ומפוסלים מקרטון.
הנוף לא תואם לתקופה ולמזג האוויר בישראל. הוא הומצא בדמיון שלי. לעיתים, כשהרגשתי שהשליטה חומקת מבין כפות ידיי והחיים נעשים מאיימים מדי, הייתי כותבת. מדע בדיוני, דמויות מומצאות, מקומות וחוויות שלעולם לא יקרו. המקום הבטוח שלי היה הספר, שם השליטה שלי הייתה מוחלטת. יכולתי להמציא דמות שייעודה הוא למות מות גיבורים, אך ברגע האמת להחליט שאני אוהבת את הדמות הזאת, ופשוט לתת לה להמשיך לחיות. פשוט כך: מילה אחת – ועתידה של הדמות השתנה.
בפרויקט זה הקמתי לחיים את המקומות הדרמטיים ביותר בסיפור שלי, מקום המקלט שלי. בחרתי בקרטון כחומר הגלם הדומיננטי בעבודה, דווקא כדי לערער את הנחת היסוד שמדובר במקום בטוח. הלא הקרטון אינו מסוגל להגן מפני דבר, והדמיון – גם הוא לא יותר ממקלט זמני מפני המציאות.