לאזור אומץ, להיות

מנחה: יהונתן ראובן

בפרויקט שלי בחרתי לעסוק בנושא שהיה ועודנו נוכח מאוד בחיי – יציאה מאזור הנוחות. כשחשבתי להתחיל לספר איך אזור הנוחות קשור אליי, רציתי להתחיל בזה שרוב חיי לא כל כך התעסקתי בו, אבל האמת היא הפוכה – התעסקתי בלהשאיר אותו קרוב מאוד אליי.

בשנים האחרונות יצא לי לעבור תהליך ודרך בנושא, ובפרויקט ביקשתי להביא ולהנכיח את החוויה, את הקושי ובעיקר את התובנות. 

כשהתחלתי לחקור נתקלתי בפירוש על הקריאה לאברהם "לך לך". זוהי אחת הפעמים הראשונות שמציינות בתנ"ך יציאה לדרך. "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" – אברהם אבינו נצטווה לעזוב את מקומו בשלושה מישורים: תרבותית, חברתית ומשפחתית. 

את כל אלה אברהם נצטווה לעזוב לטובת ארץ לא ידועה, לעזוב את כל הדפוסים הפנימיים שטבועים בו בכל אחד מן המעגלים. כשהוא עוזב את כל המעגלים סביבו, את המקום הנוח, נשארת רק נקודת החיות הפנימית, והיא בסופו של דבר מברכת את כל המעגלים שנעזבו. היציאה מאזור הנוחות הביאה את אברהם לגילוי פנימי עמוק של אישיותו. 

"לך לך" מרמז כאן על הליכה הלוך ושוב, הליכה ויציאה לצורך התכנסות פנימה, וזו בעצם הנקודה המרכזית שברצוני להעביר – שהיציאה מאזור הנוחות מאפשרת לנו לפגוש ולהעמיק את ההיכרות שלנו עם עצמנו, להכניס אל תוך הנוחות נוכחות, אומץ, ובעיקר לשחרר שליטה ולהתמסר לדרך שאינה צפויה או ידועה מראש.

קראתי בספר 'ברכות לסבי' משפט שאומר הסבא לנכדתו בהקשר של סיפור יציאת מצרים: "הבחירה היא אף פעם לא בין עבדות לחירות, תמיד נצטרך לבחור בין עבדות לבין הלא נודע". ואני חושבת שזה הסיפור של יציאה מאזור הנוחות: לצאת לדרך לא ידועה, בהתמסרות ובאומץ.

את הפרויקט אני מעבירה דרך מיצג המורכב מסרטון המתמקד בפנים של אנשים, ומילים תלויות במרחב המבטאות כל שלב ביציאה מאזור הנוחות. המילים משתקפות על פני האנשים שבסרטון בגדלים שונים – כל גודל מבטא אזור אחר, ומסמל את העובדה שהנוחות אומנם תופסת מקום של ביטחון והגנה בחיים שלנו, אך המילים הקטנות, החדות, הן אלה שמבטאות את העוגנים שיצרנו, את ההתפתחות ואת החיבור פנימה. 

מטרתי היא להעלות את הנושא לשיח ולהביאו לקדמת הבמה, מתוך רצון לעורר נקודת מבט לגיטימית על המגבלות שלנו ועל היכולות שלנו להביא דרכן ומתוכן שינוי.