עדי אנג׳ל | אניעם לאה דרעי
בוגרות יקרות,
תערוכת הסיום שלכן מסמנת את קו הסיום של דרך אחת – ופתחו של מסע חדש. במשך ארבע שנים התהלכתן בין רעיונות לחומר, בין מושגים לטכניקות, בין עולמות פנימיים למציאות חיצונית. יצירתכן לא רק משקפת כישרון ומיומנות, אלא נובעת מתוך עין רואה ולב שומע – מתוך עולמות אמונה, זהות, הקשבה ויושרה.
המחלקה לתקשורת חזותית באמונה היא מקום ייחודי שבו מתקיים שיח חי בין מסורת לחידוש, בין מורשת לעיצוב עכשווי. בתערוכה זו ניכר עד כמה הפנמתן את הרוח הזו, ועד כמה הצלחתן לבטא קול נשי, אמיץ ומעורב, שמבקש לא רק לעצב אלא גם להשפיע, לרפא, לחבר ולהעיר.
הדרך שעשיתן הייתה לעיתים מאתגרת – אבל בכל שלב ליוו אתכן התמדה, חקירה, ולעיתים גם ספקות – כל אלה הם חלק בלתי נפרד מתהליך של יצירה אותנטית. אני גאה בכל אחת מכן על האומץ לבחור נושא אישי, לפתח פרויקט מורכב, ולתת לו צורה שמספרת סיפור.
זהו רגע מרגש: אתן יוצאות אל עולם שמבקש יותר ויותר קולות של אמת,
עומק ורגישות. אני בטוחה שכל אחת מכן תמצא את הדרך המיוחדת שלה להשפיע ולהאיר דרכה.
מאחלת לכן הצלחה רבה בדרככן המקצועית והאישית,
המשיכו ליצור באמונה, באחריות ובאהבה.
שלכן,
עדי אנג'ל
ראשת המחלקה לתקשורת חזותית
בוגרות יקרות
בהשגחה מתוקה, אנו מציגות את סיכום המסע היצירתי שלכן לתואר, במרחב של הקריה הלאומית לארכיאולוגיה.
זכיתי ללוות אתכן בשלוש השנים האחרונות, ואעיד שאתן חבורה נדירה ומופלאה של נשמות גדולות. נשים המחוברות למקור פנימי חי ופועם בעבותות של אהבה.
אני מרגישה הודיה גדולה על האפשרות לעבור איתכן דרך של יצירה, חבלי לידה ובירור כן וייחודי למציאת חיבור עמוק לשורשים ולזהות עצמאית. כל זאת, יחד עם סקרנות ורצון להיפגש ולגדול עם ואל מול עולמות המגיעים משפת האמנות העכשווית וכן תפיסות ותרבויות קרובות ורחוקות. הדרישה הפנימית לאמת שיש בה צמיחה ומפגש עם החיים היא אמיצה בעיניי, ואני מברכת כל אחת מכן להמשיך ולהלך בה. היושרה שלכן לא צמצמה אתכן, והיא מהלכת יחד עם הפתיחות והצימאון לפעול בעולם הזה ובזמנים המשתנים.
היה לי העונג ואני כבר מתגעגעת… אין לי אלא לקוות שתמשיכו, באומץ ובחיוניות, לגדול, ליצור, להשפיע, ולהעניק למי שיחפוץ לקבל ולסלול את הנתיבים – לחולל שינוי בעולם התרבות, האמנות והחינוך.
באהבה ובהערכה,
אניעם לאה דרעי
ראשת המחלקה לאמנות