תערוכת איורים המתארת את תהליך העלייה בחיי האדם, באמצעות טכניקת איור כן, נשבר, ואינו שלם. התערוכה מביעה את מלוא התהליך של היצירה, את החלקיות הנגלית במסע החיים האישי, הפנימי והכללי.
האני הפרטי השבור מתעצם מכוח היותו חלק מתהליך שלם, שהחל בבריאת העולם. על פי האמונה היהודית, העולם מלכתחילה נברא מתוך שבירת הכלים. שבירתו של העולם הקדום היא תחילת מלאכת תיקון העולם הנוכחי, כלומר השבר הוא תנאי הכרחי ליצירה. בכל יצירה, חייבת להיות הרמוניה המבוססת על דיסהרמוניה. הדיסהרמוניה ההכרחית ליצירת הרמוניה, יוצרת במקרה שלנו את המרקם האנושי המיוחד שיש בארץ. בתהליך היצירה, השבר לעיתים טראגי, אך אינו חייב להיות כזה. עבור היצירה חייבים חלקים קודמים לאבד את צורתם הקודמת, להשתנות, כדי לבנות את החדש. השברים שיש בתוך העם והחברה, טומנים בחובם את היכולת ליצור גשרים. השלום של האדם עם עצמו ועם הבריות נוצר מכוח איחוי השברים, לא מתוך אחידות ושלמות, אלא מתוך השלמה.
התערוכה מייצגת את ההפך הגמור מהאידיאל המערבי לפיו היופי הוא המושלם. כאן, החסר מוצב לעיני כל כיפה וכראוי לקבלה, מופנה אל לב הצופה ומזמין אותו לפגוש באינטימיות את התהליכים, השברים והתיקונים הסובבים אותו. התערוכה מעניקה כבוד להיסטוריה של העם, האדם וסביבתו, כשהיא מדגישה את החלקיות ומייקרת אותה לכדי אמנות המוצגת לעין כל.
פרויקט הגמר 'הלא גמור' מסכם עבורי ארבע שנים בהם למדתי ליצור, לקבל את הדרך, את החלקיות שביצירה, ואת השברים המאפשרים לי להתעלות. יצירה בלתי גמורה זו איננה מסתיימת בפרויקט הגמר, אלא רק מתחילה, ומהווה למעשה חיים שלמים.
