ברמב”ם מורה נבוכים נכתב “ אמונה אינה הנאמר בפה אלא המצויר בנפש” –
לפי הרמב"ם מצוות האמונה- שהדבר מצויר בנפש האדם כך שלא יתכן דבר שיסתור אותה- וודאות גמורה.
כמו שברור לאדם- שהשמש עגולה כך תהיה ברורה לו מצוות האמונה.
כדי להגיע להגדרה הזו, צריך האדם לקיים את הנאמר בפסוק -” וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒” לדעת את הדבר ולאחר מכן להשיב אל הלב, החשיבות של שאלת השאלות וחיפוש התשובות מתחברת אל הנפש לברר, לחקור, לשאול ורק אז יוכל להשיב אל נפשו.
מקורות אלו משלימים זה את זה בקלפים שיצרתי:
במהלך חיינו אנו שואלים שאלות ומחפשים תשובות, אם יש לי שאלה הלכתית או אמונית אוכל לכתוב בגוגל את השאלה, לעיין בספרים, לפנות לרב ולקבל תשובה.
במהלך המחקר לפני בניית המשחק שוחחתי עם אנשים בעלי אורח חיים שונה כדי לדעת להכיל את הדעות השונות בנושא האמונה ביהדות. משפט של מרואיינת אחת תפס את תשומת ליבי- “הרגש השאיר אותי מאמינה אבל השכל לא איפשר לי בשלב כלשהו להמשיך כי מכל מה שלמדתי הבנתי שאני כבר לא מאמינה”.
המקום של המשחק הוא התייחסות לשאלה עצמה וחיבור למקום הנפשי של כל אחד מהמשתמשים לנושא המדובר.
בעבודתי יצרתי קלפי שיח באמונה היהודית שמחולקים ל5 קטגוריות המקיפות תחומים שונים בחיים ומשלבות גישה של חיבור בין שאלה, ערך, רגש ותמונה.
השיח שנוצר דרך הקלפים מאפשר לכל אחד מהמשתתפים להתחבר מהמקום שלו וביחד עם הקבוצה/המנחה להרחיב את הבנתו בהגדרת האמונה. דרך השיח הקבוצתי יש אפשרות לכל אחד להתחבר לשאלה וגם לתשובה מהמקום הנפשי והשכלי כאחד.
מקורות:
מורה נבוכים פרק א פסוק נ
דברים פרק ד פסוק לט
